התורה הקדושה היא ה'מורה דרך' של כל יהודי במשך החיים והיא משפיעה על היהודי בכל מעשה ומעשה שלו. מגדירה לו מה מותר ומה אסור מה כדאי ומה לא כדאי.
מקור איסור ריבית:
הפסוקים המבוארים של איסור ריבית בתורה הם: 'אם כסף תלווה את עמי, את העני עמך, לא תהיה לו כנשה, לא תשימון עליו נשך' 'וכי ימוך אחיך ומטה ידו והחזקת בו, אל תיקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלוקיך'
סיבת האיסור:
הרעיון העומד מאחורי האיסור, מובא בספר החינוך בפרשת משפטים: "משרשי המצוה, כי האל הטוב חפץ בישוב עמו אשר בחר, ועל כן צוה להסיר מכשול מדרכם לבל יבלע האחד חיל חברו מבלי שירגיש בעצמו עד שימצא ביתו ריקן מכל טוב, כי כן דרכו של רבית וידוע הדבר, ומפני זה נקרא נשך".
כולנו יודעים היום כי רווחי הבנקים בארץ בפרט ובעולם בכלל מגיעים על ידי הלוואות תמורת תשלום ריבית, אותה התנהלות שמאפיינת את חברות כרטיסי האשראי שרווחיהם הגבוהים מגיעים באמצעות ריביות על הלוואות שהם נותנים ללקוחותיהם. כולנו גם יודעים שהעולם נמצא בחוסר שוויון מהותי בין העשירים ששולטים במערכות הבנקאיות, הטייקונים ששולטים על כספי הפנסיה שלנו ומלווים לנו בחזרה תמורת ריבית הגבוהה פי כמה מהריבית שהם נותנים לנו, וכל רווחי העסקים הקטנים, העצמאים והשכירים נעלמים להם אי שם בניירות הבנק תחת המושג 'ריבית'.
הוי אומר שהסיבה שאמר ספר החינוך נשארה נכונה גם לדור שלנו, וגם כיום העשירים בולעים את ממון האחרים עד שהם נעשים עניים יותר ויותר בלי להרגיש.
יש עוד סיבה שמובאת בספרים הקדושים, 'חובת ההשתדלות בבנינו של עולם'. הקב"ה ברא את העולם ונתן עונש לאדם הראשון 'צא עסוק בישובו של עולם'. בניית בניינים, נטיעת עצים, פיתוח העולם בכללותו, הכל נכלל בגדר של 'ישובו של עולם'. אבל יצירת כסף מכסף זה לא משהו 'יצרני' זה משהו שבסך הכל מייצר כסף בלי לפתח את העולם. וזה סוג התנהלות שהקב"ה לא רוצה. הוא מעוניין שאנחנו נעסוק ביישוב העולם.
העונשים לעוברים על האיסור:
המלווה בריבית, נכסיו מתמוטטים ואינו קם בתחיית המתים.
האם יש פתרון המאפשר לקיחת הלוואה בריבית
הפתרון המקובל כיום, מובא למעשה בגמרא במסכת בבא מציעא, נקרא "היתר עסקה".
מהי הלוואה בריבית ?
הלווה מעוניין לקחת הלוואה על מנת להקים עסק, הוא פונה לאדם עשיר או לבנק או לאחת מחברות האשראי ומבקש הלוואה. מובן שאם הוא יקח הלוואה של 50,000 ש"ח ויתחייב להחיזר תמורתם בוספו של יום 60,000 ש"ח הרי זה ריבית שהתורה אסרה אותו. אמרו חז"ל,
מהו ההיתר ? 'היתר עסקה'
הרעיון הבסיסי העומד מאחורי זה הוא 'שותפות'. הלווה בא למלווה ומציע לו עסק. אתה תביא את הכסף, אני יביא את הלקוחות וינהל את העסק וידאג שהעסק יהיה רווחי. דהיינו, אני ינהל עסק באמצעות הכסף שלך. אתה תתן לי אחוז מסויים מסך ההכנסות.
אבל… וכאן מגיעה הבעיה הגדולה, במקרה כזה, אם העסק משום מה לא הרוויח, המשקיע הפסיד את כל ההשקעה שלו.
הפתרון לכך, שהמשקיע נותן לבעל העסק 50 % מסכום ההשקעה כהלוואה אישית ללא ריבית, ו 50 % מהסכום נשאר בבעלות המשקיע, ואז גם במקרה שהעסק לא הרוויח הלווה חייב לפרוע 50 % שאותם הוא לקח כהלוואה רגילה ללא ריבית. ואם העסק הרוויח הלווה מחזיר למלווה את סכום ההשקעה שלו בנוסף לחצי מהרווחים, בקיזוז הסכום שמגיע לו עבור העבודה שלו בכסף של המלווה.
אבל..
הבעיה היתה שאז כל בעל העסק שלא הצליח היה אמור לפרוע רק חצי מסכום ההלואה וללא ריבית בכלל. והמלווים חששו להלוות.
הפתרון מובא בספרי הפוסקים האחרונים לעשות הסכם מיוחד שאומר שגם בעל העסק וגם המלווה מסכימים מראש שהעסק אמור להרוויח כך וכך אחוזים לשנה, והיה במקרה שהעסק לא הרוויח יצטרך הלווה להוכיח שהעסק לא הגיע לרווחים הצפויים וכל זמן שהוא לא הוכיח הוא ימשיך לפרוע את חובו למלווה בנוסף לאחוזים מהרווחים שאמורים להיות.
איך הבנקים חברות סליקת כרטיסי האשראי ונותני ההלוואות האחרים מיישמים את זה בפועל ?
לפני הרבה שנים הכינו הבנקים בהוראת גדולי הפוסקים שטר "היתר עסקה" וכל התנהלויות הבנק כולל כל ההלוואות הפקדונות והחסכונות בכל הצורות הקיימות פועלים לפי היתר העסקה המצוי בתקנון הבנק. בשנים האחרונות ישבו גדולי ישראל על המדוכה והוסיפו עוד ועוד סעיפים להסכמים הנעשים עם הבנקים על מנת להדר ולשלול אפשרות של ריבית שלא על פי ההלכה.
למעשה, צריך לשים לב, שבכל הלוואה והלוואה שלוקחים עלולים להגיע ח"ו לאיסור ריבית, ולכן חובה לברר מול הגורם המלווה (הבנק, חברות כרטיסי האשראי וכדומה) האם יש להם היתר עסקה חתום כדת וכדין.
